Nahum Gutman Museum of Art - English מוזיאון נחום גוטמן לאמנות Image Map
Warning: Invalid argument supplied for foreach() in C:\HostingSpaces\gutmanmuseum\gutmanmuseum.co.il\wwwroot\libraries\joomla\database\database\mysql.php on line 383

Gutman Nahum CV

נחום גוטמן / קורות חיים

מחקרים אודות נחום גוטמן:

 

מנחם רגב, עינו הבוחנת של נחום גוטמן, העלון למורי הביולוגיה, 1994.

 


בני מאיר, בעין בוחנת על עינו הבוחנת של נחום גוטמן, העלון למורי הביולוגיה, 1995.

 

שירלי פרסבורגר ושי גל, נחום גוטמן - מעצב התדמית של תל אביב

 

 

עוד קישורים רלוונטיים

 

5.10.1898
נחום גוטמן נולד בכפר טלנשט, בבסרביה שהיתה אז בשליטת רוסיה. בן רביעי להוריו אלטר ורבקה גוטמן. היו לו עוד אחות ושני אחים מבוגרים ממנו ואח אחד צעיר. אמו הייתה עקרת בית ואביו היה סופר ומחנך עברי שפרסם סיפורים תחת הכינוי ש. בן ציון.


1903
כשהיה נחום גוטמן בן חמש, עבר עם הוריו ואחיו לעיר אודיסה לשם נקרא אביו כדי ללמד ב”חדר המתוקן” – בית-ספר ששפת הלימוד בו הייתה עברית. המשורר חיים נחמן ביאליק נהג לבקר בבית הספר ולהשתעשע עם הילדים. את בנו של המורה – נחום – אהב ביאליק במיוחד, זיהה את כשרון הציור שלו והיה לו כאבא שני.


1905
המשפחה עלתה לארץ-ישראל. האב קיבל משרת מורה בבית הספר לבנות בנווה צדק. המשפחה התגוררה בהתחלה בבניין בית הספר ונחום ואחיו למדו בו. מאוחר יותר עברה המשפחה לגור ברחוב בוסתנאי, בנוה צדק. נחום עבר ללמוד בבית הספר “עזרה”.


1910
בט”ו בשבט תר”ע (1910) התייתם נחום גוטמן מאימו. סבתו (אם-אביו), מינצה, הגיעה לארץ על-מנת לטפל בחמשת הילדים. משפחת גוטמן עברה לגור ברחוב הרצל 3, סמוך לבניין גימנסיה הרצליה, בשכונה החדשה שנבנתה אז בחולות: “אחוזת בית” (שהפכה מאוחר יותר לעיר תל-אביב). נחום, שאהב לצייר מילדותו, התחיל ללמוד ציור אצל הציירת אירה יאן.


1913
כשהיה נחום גוטמן בן 15, הפסיק את לימודיו בגימנסיה “הרצליה” ועלה לירושלים ללמוד בבית הספר לאמנות “בצלאל”. בין מוריו היו בוריס שץ ואבל פאן.


1916
בזמן מלחמת העולם הראשונה הופסקו הלימודים ב”בצלאל” ונחום גוטמן יצא, יחד עם חבריו, לעבוד ביקב ובשמירה בפרדסים ובכרמים של פתח-תקוה, רחובות וראשון-לציון. מאוחר יותר הוא סיפר את זיכרונותיו מאותם ימים בספרו “החופש הגדול או תעלומת הארגזים”.


1917
בשנה זו, שלהי מלחמת העולם הראשונה, גרשו התורכים ששלטו אז בארץ את תושבי תל-אביב היהודים אל המושבות בגליל ובשרון. העיר נשארה שוממה וסגורה. גם נחום יצא את העיר עם בני משפחתו, אך חזר אליה כשומר. את זיכרונותיו מתקופת הגירוש מתל אביב כתב ואייר בספרו “שביל קליפות התפוזים”.


1918
כאשר נגמרה המלחמה, האנגלים השתלטו על ארץ ישראל והחלה תקופת המנדט הבריטי. נחום גוטמן התנדב ל”גדוד העברי” ושמר על שבויים תורכים במחנה-שבויים במצרים. את החיילים השבויים ואת הווי המחנות הנציח בסדרת רישומים.

 

1920
אחרי שחרורו מהצבא הבריטי נסע נחום לאירופה על-מנת להמשיך את לימודי האמנות. הוא למד בוינה, בפריס ובברלין. שם השתלם בטכניקות הדפס ותחריט ושכלל את יכולות הרישום שלו. בברלין פגש בקבוצת הסופרים העבריים, ידידיו של אביו והחל לאייר את ספריהם. איוריו הראשונים נעשו לספריו של אביו ש. בן-ציון, ולשירי הילדים של ביאליק וטשרניחובסקי.


1926
נחום גוטמן חזר לארץ ישראל והיה חלק מקבוצת אמנים שהתמקדה בציורי נופים ויצרה את “הסגנון הארץ-ישראלי”. כאמן מרכזי בקבוצה זו השתתף גוטמן בכל התערוכות החשובות שהיו אז בארץ.


1928
נחום גוטמן נשא לאישה את דורה לבית יפה, אם בנו היחיד מנחם (חמי).


1929
[נחום גוטמן מעצב תפאורה ותלבושות למחזה “כתר דוד” בתיאטרון “האוהל” ב-1932 הוא מעצב תפאורה ותלבושות למחזה “שבתאי צבי”.


1931
גוטמן מקבל על עצמו את תפקיד המאייר הקבוע של העיתון “דבר לילדים”. בהתחלה היה זה מוסף לילדים של עיתון הפועלים “דבר” ומאוחר יותר הפך המוסף לשבועון לילדים בו היה נחום גוטמן חבר מערכת ומאייר במשך 35 שנים. הוא צייר בעיתון אלפי איורים לסיפורים, שירים וכתבות שונות וגם כתב סיפורים וכתבות משלו.


1933-34
נחום גוטמן צייר את הבובות והתפאורה לעדלאידע המפורסמת של תל-אביב. מכל רחבי הארץ באו לחזות באירועי פורים התל אביביים.


1934-35
נחום גוטמן נשלח לדרום אפריקה על-ידי משרד החוץ על-מנת לצייר את דיוקן הגנרל סמאטס. ממסעו ליבשת אפריקה שלח סיפורים מצוירים ל”דבר לילדים”, בהם הוסיף ופיתח, כיד דמיונו הטובה עליו, סיפור-הרפתקה בג’ונגל האפריקני. מתוך רשימות אלה נולד ספרו הראשון של גוטמן “בארץ לובנגולו מלך זולו”.


1939
הספר “בארץ לובנגולו מלך זולו” מודפס ויוצא לאור. נחום גוטמן נעשה לסופר ילדים בנוסף להיותו כבר צייר ומאייר.


1942

יצא לאור ספרו “ביאטריצ’ה - או מעשה שתחילתו בחמור וסופו בארי דורס” - בספר זה עסק נחום גוטמן בתחושת האובדן ואי הצדק הכרוך במותה של האם.

 

1944
יצא לאור ספרו “הרפתקאות חמור שכולו תכלת”. לנחום גוטמן היתה חיבה גדולה לחמורים, על פשטותם ותמימותם, ובספר זה הופך החמור לגיבור ספרותי המשמש כלי בידי הסופר לעריכת ביקורת על החברה.

 

1948
במלחמת העצמאות שימש נחום גוטמן צייר צבאי. הוא צייר את הווי לוחמי הפלמ”ח ואת דיוקניהם של הלוחמים והמפקדים. בספרו “שתי אבנים שהן אחת” סיפר את זיכרונותיו והרפתקאותיו כצייר צבאי. מאוחר יותר התפרסם הספר “כאלה היינו” ובו ציורי הלוחמים.

 

1956
נחום גוטמן זכה בפרס דיזנגוף לאמנות.

 

1958

נחום גוטמן קיבל את פרס למדן לספרות ילדים

 

1959
לכבוד יובל לעיר תל-אביב (יום הולדתה ה-50), כתב נחום גוטמן את הספר “עיר קטנה ואנשים בה מעט” בו אסף את סיפורי זיכרונותיו על לידתה של העיר ועל דמויות אזרחיה הראשונים. הוא צייר את הציור “ימים ראשונים” לתערוכת היובל לתערוכה שהתקיימה בגני התערוכה. אורכו של ציור זה היה למעלה מעשרים מטרים.

 

1961
נחום גוטמן יצר את תמונת הפסיפס (מוזאיקה) הראשונה שלו, בבניין הרבנות בתל-אביב. ב-1966 יצר גוטמן קיר ענק של פסיפס המספר את סיפורה של תל-אביב, בבנין מגדל שלום. את הפסיפס יצרו בעיר רוונה באיטליה, עיר שבה קיימת מסורת ארוכת שנים של עבודת פסיפס. ב-1967 יצר קיר פסיפס במשכנה החדש של גימנסיה הרצליה ובשנת 1976 יצר את הפסיפס במזרקה ברחוב ביאליק ובה תמונות המספרות את סיפורי תל-אביב.

 

1962
נחום גוטמן קיבל פרס כבוד לספרות ילדים ע”ש הנס כריסטיאן אנדרסן על סיפרו “שביל קליפות התפוזים”.


1964
קיבל את פרס יציב על תרומתו לאיור הישראלי ועבודתו ב”דבר לילדים”.


1969
קיבל את פרס פיכמן לספרות ואמנות על מכלול יצירתו הספרותית.


1970
נחום גוטמן החל ליצור בחימר. פסלי הקרמיקה שלו מבוססים תמיד על צורת הכד החלול והוא ממשיך גם בתלת-ממד לעסוק בדמויות המזרחיות שאהב, בגיבורים תנ”כיים ובדמויות מימי ראשיתה של תל אביב. נחום גוטמן עם קוראיו הצעירים,


1978
נחום גוטמן זכה בפרס ישראל על תרומתו לספרות הילדים.

 

1980
נחום גוטמן נפטר בתל-אביב ב-28 לנובמבר 1980 והוא בן 82. זמן קצר לפני מותו הספיק עוד הסופר והחוקר אהוד בן עזר, לרשום מפיו את סיפור חייו. בן-עזר עיבד את הסיפור ופרסמו תחת הכותרת “בין חולות וכחול שמיים”.

נחום גוטמן ואשתו בביתם בתל אביב
נחום גוטמן עם קוראיו הצעירים, 1965
גוטמן בסטודיו

© כל הזכויות שמורות למוזיאון נחום גוטמן

עיצוב: דינה שהם / עיצוב גרפי

בניית האתר: JOOMI

 

 

logotelaviv    tarbut sport big