מאת נחום גוטמן | הוצאת דביר, 1999
בשנת 1905 עלה נחום גוטמן והוא בן שבע. שנת 1910, עבר עם משפחתו ל"אחוזת בית", שהיתה לעיר תל אביב. את מראות בראשיתה והווי החיים שלה נצר בזיכרונו, ואחר כך העלה אותם על הכתב בספר עיר קטנה ואנשים בה מעט, שהוא הסיפור המיתולוגי של העיר .
גוטמן מספר ומנציח אירועים היסטוריים בחיי היישוב החדש, כמו מעשה הדלקת פנס הלוקסבעמוד התאורה, הקונצרט הראשון או ריב שכנים. דמויותיהם של הרופא ד"ר חיסין, עקיבא וייס השען והופנקו הכנר, מתוארות בחן ובהומור המאפיינים את כתיבתו של גוטמן. גם האירוע הטראגי של גירוש תושבי תל אביב וגלותם למושבות השרון מתואר מנקודת מבטו של מי שחווה ולא נכווה . משנות ה-30, מלווים איוריו את ספרי ההיסטוריה של העיר העברית הראשונה, ומוסיפים נופך פיוטי, בקו פשוט ובטוח, לסיפור המעשה .
