עור וצל – תערוכת יחיד של בן הגרי

תערוכת היחיד של בן הגרי עור וצל היא מסע מרתק אל עולם הצלליות ומקורן. מיצב הווידיאו הדו־ערוצי מתמקד בשתי מסורות עתיקות בתרבות האינדונזית, השזורות באופן הדוק בהווייתה של האוכלוסייה המקומית: תיאטרון הצלליות (Wayang Kulit) וטקס הקורבן הפרה-אסלאמי (Nadran). תיאטרון ייחודי זה, הממזג ריטואל דתי, ערכים חינוכיים ובידור פופולרי, מתקיים לרוב לציון אירועים חגיגיים וטקסים רוחניים, בדומה לטקס קורבן הנדרן, פולחן הנהוג בקרב קהילות הדייגים. הטקס נמשך כשלושה ימים וכולל העלאת קורבן באפלו זכר, שראשו הכרות מאופר, והוא משולח בצירוף מנחות על סירה קטנה אל לב ים כתשורה לאלים.

בעבודתו החדשה יוצר הגרי תיאטרון צלליות עכשווי, המעובד למדיום קולנועי. הוא
משלב מסורות עתיקות וחדשות לצד רעיונות מתוך אפוסים קלאסיים, השזורים בקטעי וידיאו תיעודיים שצילם במהלך נסיעת מחקר לאינדונזיה. כברבות מעבודותיו הקודמות גם העבודה עור וצל עוסקת במיתוסים של בריאה ובמחזוריות הקיום האנושי: לידה, טרנספורמציה ומוות. המחקר ועבודות הווידיאו נעשו בשיתוף פעולה הדוק עם הבובנאי והחוקר, מת'יו כהן, המפעיל את הבובות. בד בבד מתמקדת העבודה גם באיכויות האסתטיות והפואטיות של הבובות, הנגזרות מעור באפלו. באמצעות פעולות מכניות בסיסיות חוקר הגרי את פוטנציאל התנועה וההבעה של הבובות וחושף את היופי הטמון בהן ואת המלאכה העדינה והמדוקדקת הכרוכה בהכנתן.

מיצב הווידיאו נסמך על המבנה הצורני של תיאטרון הצלליות ובמקביל שואל ממנו
מאפיינים דרמטיים ואיקונוגרפיים ושואב מרפרטואר הדמויות שלו. הגרי עושה שימוש
בבובות, שמקורן באוספים מלכותיים מראשית המאה ה-20, לצד בובות חדשות, המציגות שילוב בין טכניקה מסורתית לבין אלמנטים מן התרבות הפופולרית העכשווית.

ממשות ופנטזיה, מיתוסים וארכיטיפים קדומים מתלכדים לכדי מופע, שכמו הועלה
ממחוזות הלא-מודע. המציאות נדמית מונפשת, והצלליות – אנושיות. הסרט עוקב אחר נקודת מבטו של ילד, המלטף את ראש הבאפלו, מתבונן בבובות מקרוב, וכך מתוודע למורכבותה של המציאות החבויה בפרטים. בשונה מהתיאטרון האינדונזי, הנשען על טקסט, בעבודתו של הגרי האפיזודות אילמות, ובובה בדמותו של הליצן-משרת פטרוק (Petruk) מופיעה לאורך העבודה כמשקיפה סקרנית על העולם, על המופע ועל היחסים בין הדמויות השונות.

בעור וצל נחשפת מערכת היחסים האינטימית והתלותית, המתקיימת בין הבובנאי לבין הבובות־צלליות. מפעיל הבובות הוא זה שבכוחו לחולל את הקסם ולהפיח בהן חיים.
יחסיהם מהדהדים את ארכיטיפ ה"צל" שניסח יונג, הנוגע לתהליכי הדחקה של חלקים
אפלים בנפש האדם. ההשלמה הנוצרת בין הבובנאי לבין הבובות־צלליות מציעה איחוי בין אזורי החושך (צל) לאזורי האור – הן על מסך התיאטרון והן בנפשו של כל אדם.

סאלי הפטל נוה, אוצרת התערוכה

סיורים מודרכים עם אוצרת התערוכה, סאלי הפטל נוה, בעלות כניסה רגילה למוזיאון
בשישי 9.5 ובשבת 7.6 בשעה 11:00.