אמנים משתתפים: דוד ניפו, יעל רוזן, אלה ברק
אוצרת: מוניקה לביא
בתערוכה החדשה: "כל המשפחות המאושרות: דיוקן משפחתי מוזמן" , מוצגות עבודות של שלושה אמנים ישראלים: שתי צלמות וצייר, בכולן מתוארות משפחות:
ציור של משפחת אצולה צרפתית, הפוסע בעקבות מסורת ציורי הדיוקן האירופאית, צילומי משפחות השמנה והסולתה של שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 בישראל המצולמים בבתיהם, וצילומים משפחתיים של משפחות ישראליות, שצולמו בשנים האחרונות בסטודיו מעוצב בדרום תל אביב.
התערוכה מזמינה את הצופה להצצה לחיים של משפחות אחרות. הקומפוזיציות מוקפדות, פרטי ההעמדה מתוכננים לעילא, הדמויות מסוגננות וסביבתן מעוצבת. בתוך כך, המבט האינטימי של האמנים חושף את היחסים והדינמיקות החד פעמיות בכל משפחה.
דוד ניפו – דיוקן האצולה של משפחת הנסיך פייר ד'ארנברג:
בתערוכה זו מציג הצייר דוד ניפו לראשונה את הציור משפחת הנסיך פייר ד'ארנברג, עליו עבד במשך שנתיים. ניפו פוסע בעקבות מסורת ציורי הדיוקן הקבוצתי בתולדות האמנות, על פיה – איש רם מעלה ובעל הון מזמין צייר דיוקנאות, שינציח את דמותו ודמותם של בני משפחתו למען הדורות הבאים.
הנסיך פייר ד'ארנברג הוא בנם של נסיך צרפתי ושל יורשת אמריקנית, חברת חוג הסילון הבינלאומי של שנות ה-70 של מאה ה-20.
בציור זה הם מוצגים כמשפחה למופת: הנסיך עוטה גלימה, יושב על כורסה, וסביבו, ברבע מעגל, אשתו ושלוש בנותיהם.
יעל רוזן – צילום האליטה המקומית של שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20:
יעל רוזן היא צלמת עיתונות ידועה הנחשבת לאחת מחלוצות הצילום המגזיני בישראל, לאורך השנים היא עבדה עבור העיתונים 'על המשמר', 'את' ו'מעריב'.
בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 היא צילמה את השמנה והסולתה של החברה הישראלית, בהם אנשי ציבור, אנשי רוח ואמנים מובילים בישראל.
בתצלומיה נשקפת אליטה מקומית בנעלי בית, מקפידה על סגנון חיים פשוט.
בכל התצלומים של רוזן תלויות על הקירות יצירות אמנות, ובחללים פזורים חפצי נוי, שטיחים ורהיטים. בדיוקנאות אלה, כל משפחה מיוצגת באמצעות החלל, הקבוצה ופרטיה. מתצלומיה של יעל רוזן עולה דיוקן של חברת מהגרים, שהציבה בראש סולם ערכיה עולם תרבותי עשיר, משפחתיות, ופשטות הליכות.
אלה ברק – צילום כאירוע וטקס משפחתי:
'פוטו ברק', הסטודיו לצילום של אלה ברק, ממקום בסמטה בדרך יפו-תל אביב. זהו חלל אליו באים להצטלם לכבוד אירוע חגיגי או כחוויה משפחתית מגבשת. טקסיות המעמד ניכרת בכל הפרטים: בהעמדה ובלבוש המצולמים, ברקע ובאביזרים.
הצילום התיאטרלי של ברק שואב את השראתו מחנויות צילום ישנות, שהושפעו מערכי ציורי דיוקן מתקופות הרנסנס והבארוק. תצלומיה מצטטים באופן מודע ומשחקי את תולדות הצילום והאמנות. היא מצלמת במצלמה אנאלוגית בפורמט בינוני ויוצרת עבור המצולמים רגע טקסי חגיגי ותוצאה אסתטית.
התבוננות בתצלומים של משפחות ישראליות בנות זמננו משרטטת מרחב מוכר, ומציתה בצופה כמיהה למיפוי, זיהוי ופיצוח של זהות המצולמים ושל הרקע הסוציאלי שלהם. ההתבוננות בחיים של אחרים מהפנטת, ועל אחת כמה וכמה – בחיים של אחרים הדומים לנו.
