איורים של נחום גוטמן לשירי הילדים של ח"נ ביאליק
שלוש דמויות מרכזיות השפיעו על דרכו האמנותית של נחום גוטמן: אביו הסופר ש. בן ציון, חיים נחמן ביאליק ובוריס ש"ץ מייסד בצלאל.
ביאליק חשׂוּך הילדים הכיר את נחום כילד קטן באודסה, והוא שהסב את תשומת לבו של אביו לכישרון הציור שנתברך בו הילד. עבודות האיור הראשונות של גוטמן כללו בין היתר את איוריו של עבור "ויהי היום" – קובץ סיפורים לילדים שכתב ביאליק. גוטמן צייר את דמותו של המשורר פעמים רבות, גם לאחר מותו, מתוך רשמי זכרונו.
בשנת 1933, שנה לפני מותו של ביאליק, אייר גוטמן את ספרו "שירים ופזמונות לילדים". גוטמן ריכך באיוריו את האופי הגלותי של שירת ביאליק לילדים. וכך סיפר: "הערתי פעם לביאליק על שהוא רק מעיף עין על הציורים שאני מראה לו – בעוד שאני למעשה מלביש הווי שונה ואחר לשיריו לילדים. ציירתי בהם הווי קרוב יותר לילד הישראלי, עם הדגשה על קלילות, מאור-פנים ושמחת חיים. כיוונתי לילדוּת מאושרת, כפי שהיא ניתנה לילדי ארץ ישראל, ולא לילדוּת העצובה של ילדי הגולה". שירי הספר ואיוריו מוּכרים לרוב הילדים הישראלים והפכו זה מכבר לקלאסיקה בספרות הילדים העברית. אפשר למצוא בהם את "קן לציפור", "שתי בנות", "הפרח לפרפר", "עציץ פרחים" ו"נדנדה", המוקראים והמוּשרים עד היום.
ח"נ ביאליק כתב הקדמה לא חתומה לספר, והיא מובאת כאן כלשונה:
